ב-23 בפברואר האחרון, התפרסמה ב-The Marker הכתבה בזו הכותרת:
"חוזרים לנייר: האוצר אישר ליזמים לשוב להגיש היתרי בנייה באופן ידני"
אפליקציית AAC – של אר.וי.אם. מערכות מחשבת שטחים באופן אוטומטי:
האפליקציה תחשב שטחים בפרויקטים הכוללים מספר רב של בניינים, לכל קומה באופן אוטומטי
ותייצר מסגרת והורדות אוטומטיות לפי קונטור המבנה. בנוסף תבצע סיכומי ביניים של הקומות ושטחי הדירות.
חלק מההיסטוריה של קונספט הרישוי הזמין מופיע בכתבה ובאותו הקשר, בנוגע לחלקים אחרים – אשתדל לעשות בהם מעט סדר כאן.
קצת היסטוריה: במחצית הראשונה של שנות השמונים עבדתי במשרד תכנון שהיה חלוץ המחשוב באותם ימים.
הפרויקט הראשון ב-AutoCAD על השולחן שלי הגיע לשלב בו יש להגיש לעירייה (מהגדולות בארץ) בקשה להיתר בניה. יצרתי קשר עם האיש הרלוונטי בעירייה ושיתפתי אותו בתכנית שלנו:
"הכנתי את כל התכניות, החתכים והחזיתות באמצעות תכנת מחשב" אמרתי, "היינו רוצים לתאם פגישה במשרד כדי להדגים לאדוני שאין צורך בחישוב קונבנציונאלי של מלבנים ומשולשים, כי התכנה מחשבת כל פוליגון באופן מדויק יותר". המתנתי במתח ואז השיב באיש: "האמת, שאני חושב שכן, מתי תוכל להגיע לכאן?" היו אלה ימים של מחשבי PC כבדים, מסכים קטנים אך גדולים וכבדים והאיש נאות להגיע לביקור במשרד אחרי מאמצי שכנוע.
לקחתי אזור מסוים, ושרטטתי סקיצה ובה שיטת חישוב קונבנציונלית של מגוון מלבנים ומשולשים כשכל במצולעים עטופים ב-Polyline בודד.
שמתי על השולחן גם בלוק נייר ומחשבון. כמה דקות וכוס תה אחת אחרי, קבע האיש מה יהיה הנוסח שעלי לציין בהגשה לשיטת חישוב השטחים החדשה. משקבלנו אישור, היה ברור שיש לשתף קולגות כדי לקבוע את הסטנדרט. מה שקרה אחרי, מאוד תמוה כי מאז נכתבו הרבה גרסאות ליישומי חישוב שטחים שונות. מה שאפיין את כולן, זה סוג של רגרסיה והיצמדות לשיטות דמויות חישובים ידניים שהם בלי צל של ספק לעולם יהיו פחות מדויקים. השנים עברו עד שהוחלט לנצל את כח המחשוב, התקשורת והטכנולוגיה וליצור רישוי זמין ומקוון. העיריות הגדולות בהן מחלקות מחשוב ניסו את כוחן במשך כמה שנים ובמקביל נערך מזה הרבה חודשים פיילוט של מנהל התכנון – לכשיסתיים, כל הרשויות תהינה מחויבות לו.
כשהתחילו לאפיין את השיטה היה כבר ברור שמשהו לא מעודכן:
מישהו במנהל התכנון שכח לברר את זה, אבל Autodesk הפסיקה את הפיתוח של תכנת Design Review כבר
ב-2013. בית התכנה הגדול, פנה לערוצי הענן שהחלו כ-AutoCAD WS והיום, A360 – ומעבר לכל אלה, דומה כי Autodesk העדיפה להשקיע יותר בפורמט ה-PDF של Adobe מאשר בפורמט שלה עצמה – הוא ה-DWF/DWFx – שהוא אמנם Native בתכנה אך יותר ויותר משאבים מופנים מזה 2-3 גרסאות ל-PDF.
היום ה-PDF הוא פורמט ווקטורי קליל – ניתן לאתר עליו נקודות ולשלוט במופע השכבות שלו. מישהו פישל כאן?
על פי חוק בישראל, לא ניתן בישראל להכתיב עבודה בכלי תכנה ספציפית – עם זאת, ברור שללא AutoCAD לא ניתן להטמיע בתוך קובץ שרטוט את קבצי ה-DWF/DWFx כדי לעמוד בדרישות של מנהל התכנון או של מחלקת ההנדסה של עריה זו או אחרת.
אצלנו, יש פניות לא מעטות למחלקת התמיכה העוסקות בסוגיות הרישוי המקוון והעיכובים והעלויות שבעקבותיהם, הביאו את השר כחלון להורות את הוראת השעה כדי למנוע צווארי בקבוק. מוצדק?
עם ובלי קשר לפורמטים ולרישוי זמין, AAC - תכנת הדגל להכנת היתרים – התאימה עצמה לכל הפורמטים אך לא שכחה את צרכי המשתמש תוך שהיא ממשיכה לאפשר גישה לכל הנתונים.
במהלך השנים, פיתחה אר.וי.אם, אפליקציה להיתרים בשם AAC המחשבת אוטומטית את חישובי השטחים, אורזת בחבילה אחת את הפתרונות המתאימים הן לפיילוט של הרישוי הזמין של משרד הפנים/משרד הבינוי והשיכון, הן למערך הרישוי של עיריית ירושלים וגם לזה של עיריית תל אביב-יפו.
היופי שבמערכת היא שהיא תומכת לא רק בחומרים שיש להגיש לרשויות בסביבת הרישוי הזמין, כי אם, גם משרתת את המתכנן/עורך הבקשה כדי ליידע אותו בתוצאות החישוב אף אם אינן מוגשות. כלים ייעודיים לחלוקת שטחים "מוכרים" כשטחי שירות מובנים בערכת ועוזרים למתכנן בכל מהלך ההכנה של החומרים לצורך בכנת ההיתר.
רוצה להוריד לתקופת ניסיון? עשה את זה מהקישור הזה