התחברו אלי
בשני החלקים הראשונים בסדרת המאמרים שלנו בנושא המשכיות עסקית (אותם תוכלו למצוא כאן וכאן) דיברנו על מהי המשכיות עסקית ומהן תקלות המחשוב והתקשורת הנפוצות בעסק, שעלולות לגרום לאובדן מידע חשוב - וכמובן כיצד להתגונן מפניהן.
בחלק זה נתמקד במניעת אובדן מידע שנובע בבעית בשרתים.
קריאה נעימה!
בדיוור הקודם סיכמנו שתקלות מחשוב נפוצות מתחלקות לכמה סוגים:
• תקלות חומרה/תוכנה שמשביתות חלק או את כל שירותי המחשוב (למשל שרתי דואר/שרתי קבצים/שרתי טרמינל וכו')
• תקלות אינטרנט,חשמל ותקשורת
• אובדן מידע כתוצאה מוירוס כופר
• מחיקת חומר בטעות או בכוונה
• פריצה/שריפה/תקלת חומרה שמביאה לאובדן מלא של שרתים
אז איך אפשר להגן על עצמנו מתקלות מחשוב נפוצות?
כל תקלה דורשת התמודדות שונה. רק שילוב של כל הפתרונות ייתן לנו את הסיכוי הטוב ביותר להימנע מתקלות, ויאפשר לנו לחזור לעבודה באופן מהיר במקרה של תקלה שלא הצלחנו למנוע.
שנים של ניסיון מול מאות לקוחות איפשרו לנו להבין מה הם הפתרונות האפקטיביים ביותר למניעת תקלות מחשוב, וליצירת מערכת שמאפשרת המשכיות עסקית והתאוששות מהירה ככל האפשר מאסון (Disaster Recovery).
פתרונות חובה למניעת וטיפול באובדן שרתים כתוצאה מפריצה/תקלה/שריפה:
• יש להקפיד על גיבוי מלא (לא. גיבוי של הקבצים בלבד הוא לא גיבוי מלא), שיוצא מהמשרד (לא. דיסק גיבוי שנשאר במשרד לא נחשב. מינימום כספת חסינת אש), בתדירות גבוהה (עדיף מדי יום. מוציאים דיסק אחת לשבוע? לא מספיק טוב), בכמה תוכנות שונות (לא. אם יש לכם רק גיבוי לענן זה לא פיתרון טוב), לפחות אחת מהן מאפשרת שחזור של שרתים שלמים במהירות כדוגמת VEEAM ובנוסף – גיבוי לענן.
• הוספת שרת נוסף לרפליקציה/אשכול שרתים - ניתן לחבר שרת פיזי נוסף אחד או יותר שיחזיק עליו עותק של המידע והשרתים וייכנס לפעולה במקרה של תקלה בשרת העיקרי, או לחבר שני שרתים (או יותר) שיעבדו בו זמנית כאשכול (Cluster).
הפיתרון הזה מפחית או מבטל לחלוטין את זמן ההשבתה במקרה של תקלת שרת.
• הוספת NAS לרשת - NAS – Network attached storage – מארז ובו כמה דיסקים שמסודרים במערך RAID - מאפשר אחסון של גיבויים, הורדת חומר לארכיון ואחסון של כל חומר שמצריך גישה דרך הרשת. במידה ומבצעים אליו גיבוי אוטומטי, הוא מאפשר גם המשך עבודה על החומר במקרה של תקלת שרת.
פתרונות חובה למניעת וטיפול באובדן מידע כתוצאה ממחיקת חומר או וירוס כופר:
• חינוך משתמשים בנושא וירוס כופר ע"מ שיוכלו לזהות ולמחוק מיילים חשודים
• שימוש בנתב מתקדם שכולל הגנה מובנית כנגד וירוס כופר
• עידכון שוטף של מערכות ההפעלה והשרתים בעדכוני אבטחה של מיקרוסופט
• הקשחת מערכת המחשוב של המשרד לסגירת פרצות ידועות שדרכן נכנסים וירוסים ומפיצים את עצמם ברשת
• שימוש בתוכנת סינכרון כמו SyncBack. היא מאפשרת שמירה יומיומית של החומר מהשרת ע"ג דיסק חיצוני/NAS/מחשב כלשהו בצורה לא מוצפנת ולא מכווצת. במקרה של תקלה חמורה או אובדן חומר נוכל להעביר את המשתמשים לעבוד ישירות מול הגיבוי וכך המשרד יוכל להמשיך לעבוד ותהיה לעובדים גישה לקבצים שלהם
• גיבוי ענן - וירוס כופר מדביק לעיתים את מדיות הגיבוי. לכן גיבוי ענן הוא רוב הזמן ההגנה האחרונה מוירוס הכופר.
ברוב גיבויי הענן יש מדיניות שימור חומר (Retention) של 7-30 יום. זה אומר שבמידה והחומר שלכם נפגע, ניתן לשחזר אותו מתאריכים קודמים מה שלא תמיד יהיה אפשרי בגיבוי המקומי במשרד.
• הפעלת Shadow Copy בשרת – פונקציה חינמית בשרתי מיקרוסופט המאפשרת שמירת גרסאות קודמות ושיחזור מהיר ופשוט של חומר שנמחק
• שימוש בתוכנת Undelete – לשרתים אין סל מחזור. במידה ועובד במשרד מוחק חומר חשוב בטעות או בכוונה, לא נוכל לדעת מי ביצע את המחיקה ונצטרך לשחזר את החומר מהגיבוי (שלא תמיד עדכני וכמעט תמיד מאתמול בלילה). תוכנת Undelete מאפשרת סל מחזור בשרת ורושמת בדיוק מי מחק מה. במקרה של מחיקת חומר נוכל להחזירו תוך שניות לשרת ולדעת מי מחק אותו.
שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
כמה מידע קריטי יש לי?
היכן הוא מאוחסן בשוטף?
היכן הוא מגובה ובאיזו תדירות?
האם הגיבוי יוצא מהמשרד והאיזו תדירות?
באיזו תדירות מבוצע שחזור יזום לבדיקה?
תוך כמה זמן ניתן לשחזר את כל החומר והאם זה סביר מבחינה עסקית?
אהבתם את התשובות? סביר שלא...
בדיוור הבא בסדרה נסביר מה אתם חייבים לדעת על הגיבוי שלכם, מה ההבדל בין גיבוי מלא לחלקי ולמה אתם פחות מגובים ממה שאתם חושבים.
לשאלות ופרטים נוספים אודות המשכיות עסקית והתמודדות עם תקלות מחשוב אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר