התחברו אלי
במאמר האחרון שלנו בנושא המשכיות עסקית עסקנו במציאת נקודת או נקודות הכשל שעלולה להשבית לכם את העסק ולעלות לכם בהרבה מאוד כסף וזמן עבודה יקר. אחת הדרכים שהזכרנו שם ליצירת שרידות הייתה הוספת שרת נוסף שיגבה את השרת העיקרי במקרה של תקלה. המאמר היום יסביר בפירוט איך הטמעת שרת נוסף במערכת המחשוב הארגוני יכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים. (את המאמרים הקודמים בסדרה תוכלו למצוא כאן).
כל ארגון חייב לשלב כמה פתרונות המשכיות עסקית שיעזרו להקטין את הסיכוי לתקלה ולהקטין את זמן ההתאוששות עד לחזרה לעבודה מלאה. המטרה שלנו היא להגביר את השרידות של הארגון ולהפוך אותו לפגיע פחות לתקלות ואירועים חריגים.
ע"מ להגביר את השרידות, אנחנו צריכים לזהות נקודות קריטיות שחשובות לארגון, ואשר מהוות צוואר בקבוק ונקודת כשל יחידה. בכל נקודה כזו אנחנו צריכים לייצר יתירות (Redundancy) ע"מ שכשל יחיד לא ישבית לנו את המערכת.
הרכיב הקריטי ביותר בארגון הוא השרת. היום מקובל להפעיל שרת פיזי (אחד לפחות) ועליו מספר שרתים וירטואליים שמשמשים לתפקידים שונים, לדוגמה: שרת קבצים, שרת אפליקציה, שרת דואר, שרת טרמינל וכו'.
הבעיה: גם אם השרת מתוחזק, נמצא באחריות יצרן והגיבוי תקין, כל תקלה רצינית תשבית את העבודה במשרד. גם אם לא סופרים סוגי נזק אחרים כמו אובדן מידע, עלויות שחזור ועבודה של אנשי IT, עלות השכר האבודה הישירה של העובדים שלך היא משמעותית.
כמה משמעותית?
השכר הממוצע במשק הוא 10,273 ₪ ברוטו לחודש. לכן, השבתה של המשרד תעלה בהפסד ישיר של עלות שכר ע"פ הטבלה הבאה:
אתם מוזמנים לעשות את המכפלות שיתאימו למשרד שלכם.
מפחיד? אין ספק.
אז מה הפיתרון?
הפיתרון הוא הוספת כפילות איפה שיש צוואר בקבוק. ולמרבה ההפתעה (שלכם. אנחנו יודעים את זה שנים), הרבה יותר זול לרכוש שרת נוסף מלסבול מהשבתה של אפילו יום אחד בשרת הראשי.
לכן אצלנו במשרד תמצאו 3 שרתים פיזיים ו-6 שרתים וירטואליים (אנחנו מאמינים שהסנדלר לא אמור ללכת יחף).
איך עושים את זה?
בשרתי מיקרוסופט קיימת אופציה חינמית ליצירת שרת רפליקציה. שרת רפליקציה הוא שרת פיזי נוסף שרוכש הארגון, וניתן למקמו ליד השרת הראשי או במיקום גיאוגרפי שונה. השרת השני מחזיק עליו עותק של המידע והשרתים וייכנס לפעולה במקרה של תקלה בשרת העיקרי. הסנכרון מתבצע כל מספר דקות כך שהמידע שיש על שני השרתים כמעט זהה כל הזמן.
כמה זה עולה?
אז צריך לרכוש שרת נוסף, מערכת הפעלה עבורו ובד"כ אל פסק. לרוב אין צורך ברכישות נוספות. אם ניתן למקם את השרת המשני (שרת הרפליקציה) בחדר אחר או בקומה אחרת – עדיף.
יתרונות: במקרה של תקלת חומרה בשרת אחד ניתן להעלות תוך מספר דקות שרת תקין ופעיל, עם חומר עדכני ולא להפסיד זמן עבודה עד שהשרת התקול מטופל.
חסרונות: הפיתרון מתאים לתקלות חומרה בלבד. במקרה של תקלת תוכנה או וירוס, הבעיה תשוכפל לשרת השני, נדרשות מספר דקות להפעלה של השרת השני והפעולה אינה אוטומטית.
יצירת אשכול שרתים
ניתן גם או לחבר שני שרתים (או יותר) שיעבדו בו זמנית כאשכול (Cluster) עם אחסון אחד מקומי (Storage). הפיתרון הזה מפחית או מבטל לחלוטין את זמן ההשבתה במקרה של תקלת שרת.
יתרונות: במקרה של תקלת חומרה בשרת אחד השרת השני ימשיך לעבוד ללא צורך בהתערבות ידנית, המידע ששני השרתים רואים הוא זהה לחלוטין.
חסרונות: הפיתרון מתאים לתקלות חומרה בלבד. אין משמעות לפיתרון הזה למקרה של תקלת תוכנה או וירוס שנמצאים ב – Storage המשותף. בנוסף זהו פיתרון יקר יותר כי נדרש אמצעי אחסון חיצוני (Storage) מתקדם.
המסקנה: תקלת שרת היא יקרה מאד. העלויות שלה לפעמים סמויות מן העין, ולמרות שזה לא אינטואיטיבי ברוב המקרים זול יותר להוסיף שרת נוסף למערכת, מאשר לספוג השבתה או שתיים לאורך השנים של חיי השרת.
במאמר הבא בסדרה נרחיב על הדרכים להימנע ולהתגונן מפני וירוס כופר.
לשאלות ופרטים נוספים אודות המשכיות עסקית ורפליקציה של שרתים, מוזמנים ליצור איתנו קשר.