מהי נקודת הכשל שעלולה להשבית את המשרד שלכם?

במאמר הקודם בסדרת מאמרים שלנו בנושא המשכיות עסקית דיברנו על הגיבוי המתאים ביותר לעסק שלכם, ואיך תוודאו שהוא עונה על הדרישות שלכם. היום אנחנו רוצים להראות לכם איך לזהות את נקודות הכשל ברשת הארגונית שעלולות להשבית את הארגון כולו. את סדרת המאמרים כולה, העוסקת בהמשכיות עסקית, תוכלו למצוא כאן.

כל ארגון חייב לשלב כמה פתרונות המשכיות עסקית שיעזרו להקטין את הסיכוי לתקלה ולהקטין את זמן ההתאוששות עד לחזרה לעבודה מלאה. המטרה, כמובן, היא להגביר את השרידות של הארגון ולהפוך אותו לפגיע פחות לתקלות ואירועים חריגים. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לזהות נקודות קריטיות שחשובות לארגון, ואשר מהוות צוואר בקבוק כנקודת כשל יחידה (single point of failure).

איך מזהים Single point of Failure?

כל רכיב יחיד אשר תקלה בו תשבית או תפריע לעבודה – ייחשב רכיב קריטי.
בכל נקודה כזו אנחנו צריכים לייצר יתירות (Redundancy) ע"מ שכשל יחיד לא ישבית לנו את המערכת.

דוגמאות נפוצות ליצירת שרידות:

1. שימוש בשרת שיש לו מערכות כפולות/יתירות: כל השרתים המתקדמים עושים שימוש במערכות כפולות: 2 מעבדים, 4 כרטיסי רשת, 2 ספקי כח, 4 מאווררים ועד.

במצב כזה אם יישרף ספק כח, כרטיס רשת, דיסק קשיח ועוד – השרת וגם אתם תוכלו להמשיך לעבוד, ואנחנו נוכל לתאם טכנאי לטיפול בחלק התקול בנחת.

2. שימוש במערך RAID לדיסקים: RAID משמעותו בניית מערך דיסקים שפועל יחד לשתי מטרות. 

א. עבודה מהירה יותר: ברוב סוגי ה – RAID הקריאה, הכתיבה או שתיהן מתבצעות במהירות רבה יותר מאשר בדיסק בודד. מהבחינה הזו רמת ה – RAID הנפוצות ביותר הן 1 (מירור) ו – 5, והמומלצת ביותר היא 10.
ב. הגנה מפני מצב בו דיסק אחד או יותר מתקלקלים: במקרה של תקלה בדיסק קשיח, השרת ימשיך לעבוד כרגיל ולא יושבת. עם החלפת הדיסק התקול לחדש השרת יבנה אוטומטית את מערך הדיסקים וישחזר אל הדיסק החדש את החומר החסר – כל זאת ללא התערבות המשתמש וללא השבתה של השרת.

3. שימוש בשתי מערכות אל פסק נפרדות: אל פסק עצמו הוא Single point of Failure. במקרה של תקלה באל פסק המערכת תושבת. הפיתרון הוא אל פסק נוסף שיתחבר לחלק מהצרכנים באופן כזה שהמערכות החשובות תמיד תהיינה בפעולה.

4. הוספת מתגים בארון התקשורת: מתג (סוויצ') מאפשר תקשורת בין המחשבים, השרתים ושאר הציוד ברשת. כל תקלה בו תשבית את המשרד עד להחלפה של המתג שעלולה לקחת זמן רב. הפיתרון הוא להתקין מתג נוסף בארון התקשורת באותו נפח של המתג הקיים (16/24/48 נקודות), לחלק את חיבורי השרת והעמדות בין שני המתגים וכך ליצור שרידות. במקרה של תקלה לא יושבת כל המשרד אלא רק חלק ממנו, וניתן תוך דקות להעביר את העמדות החשובות או את כולן למתג התקין.

5. הוספת קו אינטרנט לגיבוי: ניתן לחבר לרוב הנתבים המתקדמים לדוגמת צ'קפוינט, קו אינטרנט נוסף לגיבוי. ז"א שניתן להוסיף קו אינטרנט למשרד, לחבר את שניהם לנתב והם יעבדו במקביל ויגדילו את רוחב הפס. במקרה שאחד מהם ייפול, השני ימשיך לעבוד. ניתן אף לחבר קו סלולרי שייכנס לפעולה אוטומטית במקרה ששני הקווים כשלו.

6. הוספת שרת נוסף לרפליקציה/אשכול שרתים: ניתן לחבר שרת פיזי נוסף אחד או יותר שיחזיק עליו עותק של המידע והשרתים וייכנס לפעולה במקרה של תקלה בשרת העיקרי, או לחבר שני שרתים (או יותר) שיעבדו בו זמנית כאשכול (Cluster).
הפיתרון הזה מפחית או מבטל לחלוטין את זמן ההשבתה במקרה של תקלת שרת.

7. הוספת NAS לרשת: NAS – Network attached storage – מארז ובו כמה דיסקים שמסודרים במערך RAID. מאפשר אחסון של גיבויים, הורדת חומר לארכיון ואחסון של כל חומר שמצריך גישה דרך הרשת. במידה ומבצעים אליו גיבוי אוטומטי, הוא מאפשר גם המשך עבודה על החומר במקרה של תקלת שרת.

8. הוספת נתב אינטרנט: נתב (ראוטר) מאפשר תקשורת החוצה לאינטרנט וכניסה של דואר אלקטרוני, חיבור מרחוק, VPN ועוד. כל תקלה בו תשבית את המשרד עד להחלפה או הגדרה מחדש של הציוד, שעלולה לקחת זמן רב.
הפתרון הוא להתקין נתב נוסף בארון התקשורת במקביל לנתב הקיים. נתבים מתקדמים תומכים בחיבור אשכול (קלאסתר) שמאפשר לשני הנתבים לעבוד יחד ולגבות אחד את השני. כל במקרה של תקלה בנתב, השני ימשיך לעבוד ויאפשר המשך עבודה.

במאמר הבא בסדרה נרחיב על הנזקים הכלכליים שגורמת השבתה, ופתרונות רפליקציה של שרתים.

צריכים עזרה לזהות את נקודות הכשל במערכת שלכם?

לשאלות ופרטים נוספים אודות המשכיות עסקית וביטול נקודות כשל מוזמנים ליצור איתנו קשר.